הטיולים השנתיים הם משאב יקר ערך ובעל פוטנציאל עצום לעיסוק משמעותי ברבדי זהות וערכים. בעוד שלדאבוננו, פעמים רבות מתכונתם נקבעת באופן מקרי המוטה על ידי קבלני הדרכה וארגון חיצוניים, ישנם מקרים שבהם בית הספר מעצב את התפיסה הערכית והפדגוגית של הטיול. ללמידה חוץ כיתתית יש ערך עצום בשילוב חוויה בלתי אמצעית וביצירת רלוונטיות לתהליכי למידה. הטיולים השנתיים מקנים הזדמנות ללמידה מרוכזת ואינטנסיבית מסוג זה, אשר עשויה לתרום ברבדים זהותיים-ערכיים, לימודיים ואף חברתיים ואישיותיים. אלא שהניתוק הקיים בין הטיולים השנתיים לבין המהלכים הלימודיים והחינוכיים הסדירים מדלל מאוד את היכולת לממש את הפוטנציאל הזהותי והלימודי – וההפקעה של מרחב חינוכי זה מהצוותים החינוכיים לידי קבלנים חיצוניים מקצינה את התופעה. לכן, מוצע לרתום את הטיולים השנתיים למהלך החינוכי הבית-ספרי הכולל באמצעות חיבורם לתחומי הדעת.
כל טיול שנתי שכבתי יאומץ על ידי תחום דעת ספציפי. מורי תחום הדעת יתכננו את הטיול כך שיתחבר לתכנים הנלמדים ויזמן אפשרות לעיסוק ברבדים זהותיים. לדוגמה:
- טיול שנתי בכיתה ז' – תרבות יהודית ישראלית: חיבור למשימות שנת בר המצווה
- טיול שנתי בכיתה ח' – מקרא: לטייל עם התנ"ך
- טיול שנתי בכיתה ט' – גיאוגרפיה: היכרות עם צורות התיישבות שונות
- טיול שנתי בכיתה י' – ספרות: מסע אל עצמי
- טיול שנתי בכיתה י"א – אזרחות: תחנות באקטיביזם אזרחי מהעבר להווה
- טיול שנתי בכיתה י"ב – היסטוריה: מסע דרך העליות (מהיישוב הישן ועד קבר בן גוריון)
חשוב שמהלך החיבור לתחומי הדעת והתכנון של כל טיול ייעשו בהקשר של בניית תוכנית טיולים רב שנתית, אשר תיקח בחשבון מיקוד בערכי הליבה וגיוון בחבלי הארץ, האתרים ומסלולי הטיולים, תוך התפתחות של רמת הקושי. היבט חשוב נוסף נוגע לאופי ודרכי ההתנהלות של הטיולים. ניתן למתוח ציר הנע בין קצה אחד של טיול בעל אופי תיירותי (ממוקד אטרקציות ולינה בבתי מלון) לבין קצה אחר של טיול בעל אופי מחנאי (מסע נודד ולינת שטח). חשוב לזכור שלאופי הטיול יש השפעה מכרעת על החוויה החינוכית שעוברים הלומדים, בבחינת: המדיום הוא המסר. בבניית התוכנית הרב שנתית ובתכנון הטיולים יש לכן להקפיד על זיקה בין הליבה הערכית והתוכנית המוצבות בבסיס הטיול לבין האופי שנבנה לטיול.
דוגמה לטיול שנתי מחובר לתחום דעת
טיול לכיתה ח' – לטייל עם התנ"ך, מאת: בן לב-קדש
רציונל
הטיול המוצע כאן הינו טיול רגלי בטבע, המשלב טבילה במים וביקור באתרים המקושרים לסיפורים מקראיים הנלמדים בחטיבת הביניים. טיול מעין זה מאפשר תהליך חברתי אינטנסיבי, חיזוק לחוסן הפנימי של היחיד והקבוצה, הנאה ולמידה. כמו כן, בטיול בין אתרים מקראיים יש כדי להגשים מטרות מרכזיות של חוק החינוך ממלכתי (תשי"ג – 1953 ) ובהן: (1) "לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו […] המכבד את […] מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו", וגם: (4) "ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית". המפגש של התלמיד עם האתר הפיזי שאליו מיוחס הסיפור התנ"כי הופך את לימוד המקרא לבעל משמעות רבה יותר, שכן התלמיד רואה במו עיניו את המקום שעליו קרא בכיתה. אופן ההתייחסות לאמיתות הסיפור ולנכונות הזיהוי עם האתר ישתנה מבית ספר לבית ספר ומכיתה לכיתה, בהתאם לאופי הקהילה על הציר החילוני-מסורתי.
הטיול המוצג כאן הוא בן יומיים, ומשתרע על התווך שבין הר הכרמל להר הגלבוע, ממערב המדינה למזרחה. כל המסלולים בטיול מתאימים לכיתה ח' ומאושרים במוקד הטיולים שמפעיל משרד החינוך.
מסלול הטיול
היום הראשון
- נסיעה לשמורת יער קרן הכרמל ומסלול הליכה של 2.5 ק"מ:
שיאו של מסלול זה הוא ההגעה לקרן הכרמל (המוחרקה), משם נשקף נופו המרהיב של עמק יזרעאל. במקום אף ניצבת כנסייה ובחצרה פסלו המרשים של אליהו הנביא, המתאר את דמותו האגדית בעת שהוא מכה בנביאי הבעל (מלכים א', פרק י"ח). הביקור בחצר הכנסייה מאפשר לחנך לתפיסה האוניברסלית המדגישה את הדומה בין בני האדם, שכן דמותו של אליהו היא דמות חשובה ביהדות, אך גם בנצרות ובאיסלאם וכן אף בדת הדרוזית. גם קבוצות מסורתיות יכולות לבקר במקום ובלי להפר את האיסור להיכנס לכנסיות (המופיע, למשל, בפירוש המשניות של הרמב"ם, עבודה זרה א'), שכן הפסל מצוי בחצר המבנה ולא בתוך בית התפילה עצמו.
- נסיעה לאחד משני האתרים הבאים:
- תל יזרעאל ועין יזרעאל – במקום זה שרידים מעטים של ארמון החורף של המלך אחאב, ומכאן יש המייחסים לאזור את הסיפור על כרם נבות היזרעאלי (מלכים א', פרק כ"א). עין יזרעאל היא בריכת שכשוך נעימה לימי קיץ חמים.
- תל מגידו – אתר ארכיאולוגי מרשים, שאף הוכר על ידי אונסק"ו כאחד משלושה תילים מקראיים המהווים אתר מורשת עולמית. באתר שרידים ברורים לעיר מקראית מתקופה המלוכה, שעליה לומדים התלמידים בשיעורי תנ"ך. בין היתר, ניתן לראות במקום שרידי ארמון כנעני, שרידי שער מהעיר הישראלית ומפעל מים שהוביל מים לעיר וכיום מהווה אטרקציה קרירה ומסעירה למטיילים.
- ניתן ללון באוהלים בגן לאומי עין חרוד. זהו גן רחב ידיים עם מדשה מטופחת, שירותים ומקלחות. מי שבוחר באופציית לינה זו, יכול גם לבקר במעיין חרוד עצמו. שם, על פי המסורת, הורה גדעון ללוחמים לשתות ממי המעיין, תוך שהוא בוחן מי מהם מלקק את המים ככלב ומי יורד על ברכיו לשתות – וכך בוחר את 300 הלוחמים שהיכו באותו לילה את המדיינים (שופטים, ז').
היום השני
- טיול מהר הגלבוע לעמק המעיינות. ישנם מספר מסלולי טיול, לרבות שניים – נחל יצפור ועין הסמל והעמק הנעלם – המתחילים ברכס הגלבוע ומאפשרים לתלמידים לחזות במו עיניהם בקרקע חסרת הצמחייה. קרקע זו היא הרקע לקינה המפורסמת של דוד, ובה קללת ההר "אל טל ואל מטר עליכם" (שמואל ב', פרק א'). שני המסלולים מאתגרים, אך במידה – מרחק קצר וירידה ביתדות נעוצים בסלע (שניהם מאושרים על ידי משרד החינוך לגיל חטה"ב).
המסלול הקצר (2 ק"מ בלבד), המסלול הארוך (4 ק"מ)
- לאחר המסלול מומלץ לנסוע נסיעה קצרה לנחל הקיבוצים ולטבול במי הנחל, הזורם כל השנה.
