נוער בונה עתיד – שבוע פעילות ברשות

'נוער בונה עתיד' הוא מהלך חינוכי שבמסגרתו בני הנוער מובילים ברשות ובקהילה פעילות ערכית שעוסקת בחשיבה על עיצוב עתיד החברה. הפעילות מתקיימת בתכנון ובהובלה של נציגי תלמידים, נציגי תנועות וארגוני נוער, בהנחיה וליווי של אגפי החינוך והתרבות ברשות.
ד"ר ניר מיכאלי

מכיוון שהמהלך מתבצע ברמה הרשותית, יש חשיבות ליצירת אירוע מרכז המחבר בין שלל הזירות המקומיות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי ומעבר להן. יהיה זה אירוע שיא קהילתי, אבל כחלק ממהלך כולל אשר מבנה אותו בצידו האחד ומושך ממנו מהלכי המשך מצידו השני. שבוע זה יהווה "חגיגה" של נטילת הובלה על ידי בני הנוער. במהלכה, יתקיימו תהליכי שיתוף ציבור סביב ארבעת ערכי הליבה, בחשיבה ודמיון של חברת העתיד ובסימון זירות יצירה ויישום אפשריות בחיי ההווה.    

חשוב להדגיש כי בעוד "שבוע נוער" המצוין בחלק מהרשויות מתמקד בפעילות למען הנוער, כאן הדגש הוא בפעילות של הנוער, או ליתר דיוק: בפעילות שבה הנוער לוקח אחריות על בניית עתיד החברה. 

השבוע יאורגן מראש על ידי נציגות מובילה של בני נוער מתנועות וארגוני הנוער וממועצות התלמידים של בתי הספר, בהנחיית אגפי החינוך והתרבות ויחידת הנוער ברשות ובשותפות רכזים ומחנכים. 

פעילויות לדוגמה

  • מעגלי שיח ציבוריים סביב ערכי הליבה בהנחיה משותפת של בני נוער ומחנכים. 
  • אירועי תרבות קהילתיים סביב ערכי הליבה – סרטים עם הרצאות מבוא קצרות, הצגות, שירה בציבור וכדומה. 
  • הזמנה לשותפות בבניית תרבות אזרחית ברשות – למשל, צוות שיהיה שותף לתכנון אירועי יום העצמאות ברשות. 
  • חילופי שלטון – בני הנוער מאיישים את תפקידי ההנהגה ברשות ובבתי הספר ליום אחד.
  • יצירת אומנות קהילתית במרחב הציבורי – כגון פיסול סביבתי-קהילתי. 

לקריאה נוספת

אוגדן זה מלווה את הימים שבין חג החנוכה לחג פורים – תקופה של רצף למידה, אשר מספקת הזדמנויות רבות לתהליכי חינוך ערכי המחוברים ללוח השנה היהודי, ההיסטורי והאוניברסלי. המועדים השונים מזמנים עיסוק בשני צירי תוכן: הציר הראשון הוא זה שנמתח בין חורבן והרס לבין צמיחה והתחדשות. הוא מבוטא היטב במילותיו של יהודה עמיחי: ״גם האגרוף היה פעם כף יד פתוחה ואצבעות״ בכוחו של האדם להרוס, אך באותה נשימה, נתונה לו היכולת המופלאה לפתוח את היד, לברוא, ליצור ולהצמיח. כך, מתוך נקודת השבר העמוקה ביותר של ימי הזיכרון וחורבן הבית, צומחת ועולה הזמנה לתיקון, המתרחבת בהדרגה מהמקומי אל האוניברסלי ובחזרה.

הציר השני נע בין העמדת האדם כנזר הבריאה לבין היותו שותף שווה לרשת האקולוגית של הטבע. בעוד הקוטב הראשון מוליד פעמים רבות תחושת עליונות אדנותית במעגלים אנושיים וסביבתיים, הקוטב השני מוליך לענווה וליצירה של הדדיות משתלבת. ההבחנה של מרטין בובר בין "אני-הלז" ובין "אני-אתה" מייצגת את הציר הזה. הימים המוצגים באוגדן נעים במעגלים מתרחבים: החל מהמעגל המצומצם והחם של יום המשפחה, דרך הקהילה והזיכרון הלאומי של ימי תל-חי והשפה העברית, ועד למעגלים האוניברסליים והסביבתיים הרחבים של ט"ו בשבט, יום דרווין ויום האישה הבינלאומי.

הצטרפו לרשימת התפוצה של המועצה לחינוך ממלכתי־עברי, הבית של זרם החינוך הגדול בישראל