אישכול בחטיבת הביניים – למידה רב תחומית
חטיבת הביניים מתאפיינת בריבוי תחומי דעת הנלמדים בנפרד. ה"שחרור" מאילוצי הקניה של אוריינות בסיסית מחד גיסא, ומהכנה לבגרויות מאידך גיסא, מאפשר גמישות פוטנציאלית רבה בהבניה של תוכניות הלימודים.
למידה רב תחומית, בין תחומית ועל תחומית מזמנת אפשרויות רבות ללמידה הנודדת ממיקוד בצבירת ידע ומיומנויות בתחומי דעת מגודרים, באופן שפעמים רבות נותר מנוכר עבור הלומדים, אל מיקוד בסוגיות אקטואליות ורלוונטיות לחיי הלומדים אשר נוגעות במרחבי משמעות ערכיים וזהותיים. הדבר נכון הן לתחומי הדעת המדעיים והן לאלו של מדעי החברה והרוח. ה"אישכול" יכול להתבצע כארגון של תוכנית הלימודים כולה באופן רב תחומי, או כיצירת חודש ייעודי ללמידה כזו.
ארגון תוכנית הלימודים כחיבור של תחומי דעת קרובים
- רב תחומי במדעים וטכנולוגיה (ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מתמטיקה) – תואם את ההגיונות של תוכנית הלימודים הרשמית, שמאז דוח ועדת הררי ("מחר 98") מבקשת לראות מדע וטכנולוגיה כמכלול אחד, ואת הטכנולוגיה כהיבט יישומי של המדע. רב תחומיות מדעית זו עולה בקנה אחד עם מגמות ה-STEM הפועמות ברחבי העולם. אף שבאופן רשמי, תוכנית הלימודים אמורה להיות רב תחומית, הרי שבפועל, בבתי ספר רבים הנטייה היא להתבצר בדיסציפלינות המסורתיות ובדרך כלל בביולוגיה. הבניית תוכנית לימודים "מאושכלת" תאפשר להציב את הקִדמה במרכז הלימוד ולבחון את ערכי הליבה המדעיים שבבסיסם הטלת ספק, חשיבה יצירתית, יזמות, העמקה, התמדה ועוד. בד בבד, ניתן יהיה להתבונן על ההשלכות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות של תהליכי קדמה מדעיים וטכנולוגיים אלה.
- רב תחומי במדעי הרוח (היסטוריה, ספרות, מקרא) – חיבור תחומי דעת אלו, העוסקים בתשתית התרבותית היהודית והאוניברסלית, מאפשר להבנות למידה נושאית הנוגעת בערכי הליבה של הממלכתיות העברית. דוגמה ללמידה רב תחומית בגישת למידה מבוססת פרויקטים (PBL) על גזענות בחברה: ספרות – קריאה והעמקה בספר "קלקידן"; היסטוריה – מאבק השחורים בארצות-הברית, העלייה האתיופית בשנות התשעים לישראל ואתגריה; מקרא – צווי המוסר מול האחר ודברי הנביאים.
- רב תחומי במדעי החברה (אזרחות, גיאוגרפיה וסביבה, של"ח) – מזמן אפשרות לגעת בשאלות או באתגרים חברתיים המעסיקים את החברה הישראלית, כגון: מרכז ופריפריה, שוויון ושוויון הזדמנויות, זרמים ושבטים בחברה וסוגיות רבות אחרות, העשויות לספק כר נרחב להבניה של מהלך לימודי הנשען על מספר דיסציפלינות.
מקצועות שימשיכו להילמד בנפרד: מתמטיקה, אנגלית, לשון עברית וחינוך גופני.
ניתן ללמוד לדוגמה ממהלך "אשכולות תרבות" שפותח ויושם בחטיבת הביניים מנור-כברי, או מתוכנית "ההיסטוריה הגדולה" המיושמת במספר מוסדות חינוך בארץ.
ירח אשכולות/פרויקטים
יצירת חודש (ארבעה שבועות לימוד רצופים) של למידה נושאית באשכולות. במהלך חודש זה תוחלף מערכת השעות ה"רגילה" במערכת מותאמת, המעניקה לכל אשכול רצפי שיעורים משמעותיים. ניתן אף לשקול לייצר למידה רב גילית בחודש זה. צוותי המורים בכל אשכול בונים תוכנית לימודים מוכוונת נושא או בעיה, וזו מסתיימת בפרויקט מעשי של הלומדים (PBL). ראו לדוגמה מהלך עירוני ללמידה רב תחומית בחטיבות הביניים של עיריית כפר סבא: שע"ר (שותפות, ערכים, רוחב אופקים) העיר.
דוגמה לקורס רב-תחומי
קורס בהתפתחות האנושות.
רציונל
המטרה הראשונה בחוק החינוך הממלכתי מתוארת במילים: "לחנך אדם להיות אוהב אדם…" (חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953). קורס זה מבקש לחנך למטרה זו על ידי מתן השכלה הומניסטית, ובפדגוגיה רב תחומית. הקורס יקנה לתלמידים ידע מתחומי דעת מרובים על אודות הישגיו, החומריים והרוחניים, של האדם. זאת לשם הצגת גדולתו כיצור המסוגל להיות סוכן מרכזי בעיצוב עצמו, החברה שבה הוא פועל והסביבה האקולוגית שבה הוא חי. בכך יבקש הקורס ליצור בקרב התלמידים הכרה בייחודו של האדם, במשותף לבני האדם ובפוטנציאל הטוב שיש בהם. בחלקו האחרון של הקורס תידון השאלה: מדוע האדם משתמש בסגולותיו באופן שפוגע בעצמו, בחברות אנושיות אחרות ובכוכב היחיד המאפשר את קיומו? המטרה החינוכית של הקורס היא טיפוח תפיסה הומניסטית בקרב התלמידים, קרי: הערכה ואהבה לבני אדם. הקורס אינו מתעלם מהמסקנות הקשות ביחס לבני אדם ופעולותיהם לאורך ההיסטוריה ואף בעת הנוכחית, נהפוך הוא: אחת ממטרותיו היא להבין מה גורם לבני אדם לנהוג דווקא באיוולת וברוע. הבנת המניעים והנסיבות תאפשר אולי להימנע מבחירות שגויות ולנסות ליצור תנאים חברתיים וסביבתיים המזמנים בחירה בטוב. במילים אחרות, הקורס מבקש לתת לתלמידים, בדרך אינטלקטואלית, את הכישורים לקיום הפסוק: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" (תהילים לד, טו).
סילבוס הקורס
הקורס הוא חצי שנתי לגיל חטיבות הביניים ומבוסס על 4 שעות לימוד בשבוע. באופן זה הוא מתאים למודל של אשכול מקצועות בחטה"ב. עם זאת, ניתן גם להעבירו באופן שנתי, בהיקף של שעתיים בשבוע, כך שיתאים גם למקצוע "השכלה כללית" בתיכון. בקורס זה יפגשו התלמידים מגוון רחב מאוד של דיסציפלינות. מי שמעוניין להרבות בתרגול המיומנויות של הדיסציפלינות הנהוגות במערכת החינוך, יכול לשמור על רוב מבנה הקורס ותכניו, תוך שימוש במקורות מהמקצועות ה"שגורים" במערכת החינוך בלבד.
תוכנית הקורס (30 יחידות בנות 2 ש"ש כל אחת)
שיעור | נושא הלימוד | הדיסציפלינה |
התפתחות האדם | ביולוגיה וזואולוגיה | |
מותר האדם מן הבהמה | תנ"ך ופילוסופיה | |
המוח האנושי – המכונה שלא תיאמן | קוגניציה | |
פעם היו עוד "בני-אדמים" –הניצחון על קרובי משפחתנו | פלאואנתרופולוגיה (חקר האבולוציה של אדם) | |
האדם כובש את העולם 1: המהפכה הלשונית | פרה-היסטוריה וקוגניציה | |
האדם כובש את העולם 2: מהפכת האש | פרה-היסטוריה | |
האדם כובש את העולם 3: המהפכה החקלאית | היסטוריה ובוטניקה | |
ההמצאות הגדולות 1: חקלאות ותעשייה | היסטוריה וטכנולוגיה | |
ההמצאות הגדולות 2: תקשורת | היסטוריה וטכנולוגיה | |
ההמצאות הגדולות 3: תחבורה | היסטוריה וטכנולוגיה | |
הגאונות שביצירות המופת 1: ציור | תולדות האומנות | |
הגאונות שביצירות המופת 2: פרוזה | תנ"ך וספרות | |
מה משותף ליצירות הגדולות 3: מוזיקה | מוזיקולוגיה | |
כל מה שצריך אדם 1: משפחה | אנתרופולוגיה | |
כל מה שצריך אדם 2: אהבה | ספרות | |
כל מה שצריך אדם 3: בריאות (רפואה מונעת) | מדעי הרפואה | |
החיפוש אחר האושר 1: גילוי האמת | פילוסופיה ומחשבת ישראל | |
החיפוש אחר האושר 2: אהבה | פילוסופיה וספרות | |
החיפוש אחר האושר 3: עשיית הטוב | פילוסופיה ואקטואליה | |
הסיפורים הגדולים 1: כסף | היסטוריה וכלכלה | |
הסיפורים הגדולים 2: דת | היסטוריה ומדעי הדתות | |
הסיפורים הגדולים 3: עם | היסטוריה | |
למה בני אדם מתרסקים? (1): חטא היוהרה | תיאטרון | |
למה בני אדם מתרסקים? (2): הטיות קוגניטיביות | פסיכולוגיה | |
למה בני אדם מתרסקים? (3): קידוש הטכנולוגיה | עתידנות | |
מקורות הרוע 1: טבע האדם | תנ"ך | |
מקורות הרוע 2: פערים חברתיים | סוציולוגיה | |
מקורות הרוע 3: הסיפורים הגדולים | פילוסופיה והיסטוריה | |
איך נעשה שיהיה טוב? (1) | דיון מסכם | |
איך נעשה שיהיה טוב? (2) | דיון מסכם |
