סמינרים ומסעות זהות בתיכון

מדי שנה יקיים בית הספר סמינרים אשר יכולים להתנהל כתהליכי לימוד מרוכזים או כמסעות זהותיים. ביכולתם לשרת את הלמידה הבין תחומית או את זו של ההשכלה הכללית. החלוקה לסמינרים יכולה להיות שכבתית או רב גילית ומאפשרת בחירה. בקובץ זה תוכלו למצוא הצעות לסמינרים ומסעות המנכיחים עיסוק בזהות ובשייכות.
ד"ר ניר מיכאלי |
15 אוקטובר 2024

מדי שנה יקיים בית הספר סמינרים מרוכזים. אלה יכולים להתנהל כתהליכי לימוד מרוכזים או כמסעות זהותיים. ביכולתם לשרת את הלמידה הבין תחומית או את זו של ההשכלה הכללית, כפי שהוצג קודם לכן. החלוקה לסמינרים יכולה להיות שכבתית או רב גילית ומאפשרת בחירה. 

 סמינרים (לפי ערכי הליבה)

  • סמינר זהות יהודית
  • סמינר דמוקרטיה 
  • סמינר קדמה ושגשוג
  • סמינר ציונות  

מסעות זהות 

מסעות זהות בישראל והמסע לפולין 

דגשים

  • חשוב שהתכנון וההובלה ייעשו במעורבות צוותי המורים, ולא יתנהלו במלואם בידי קבלני הדרכה וארגון חיצוניים. 
  • ראוי שכל סמינר או מסע יכלול גם דילמות ערכיות ונקודות מבט מגוונות, באופן שיטען את המהלכים בסוגיות שנויות במחלוקת, יצור חשיפה לעמדות שונות כלפיהן ויאפשר לגבש עמדה עצמאית. 
  • נכון לנצל את הסמינרים והמסעות למפגשים עם קבוצות שונות בחברה הישראלית, שיאפשרו להכיר ולהוקיר את המגוון התרבותי והחברתי, כמו גם את האתגרים שהוא מזמן. 
  • ראוי להשקיע מאמץ בחיבור סמינרים ומסעות לתחומי דעת, ואף להשתמש בהם כאירועי הערכה בתחומי דעת אלה. אפשר למשל לחשוב על סדנאות והדרכות בהנחיית צוותי תלמידים במהלך הסמינרים והמסעות, כחלק מחובות הלמידה. 
  • ככל שניתן, כדאי לקיים בעקבות כל סמינר ומסע כזה אירוע סיכום, שאליו יוזמנו גם ההורים ושיהווה הזדמנות לעיבוד החוויות, לשיתוף בתובנות ולשיח ערכי וזהותי משותף. 

דוגמאות למסעות זהות

מסע בשביל הסנהדרין – שביל הסנהדרין הוא טרק בצפון הארץ באורך של כ־100 ק"מ העובר בנקודות ציון בתולדות הסנהדרין. השביל מתחיל בבית שערים, עובר דרך האתר הארכאולוגי של אושא העתיקה, ממשיך ועובר בתוך העיר שפרעם, ממשיך לתל יודפת, משם לציפורי, לארבל ומסתיים בעיר טבריה . 

היכרות עם מגזרי החברה הישראלית: מסעות זהות ישראליים המתקיימים על פני שבוע שלם שבו התלמידים מתארחים אצל מגזרים שונים וישנים בסביבתם (מפגש עם החברה החרדית, הדתית-לאומית, החילונית, הבדואית, הערבית וכדומה). סביב המפגשים הללו זוכים התלמידים לקיים מעגלי שיח עם נציגי המגזרים השונים וכותבים יומן מסע שמלווה את דרכם. לאורך המפגש, התלמידים מתבקשים להביא את עצמם ואת מקור השייכות החברתית שלהם ושל בני משפחתם דרך לימוד, הרצאה, מעגל שיח או קטע כתיבה.

דוגמה נוספת שנציג כאן היא שתי גרסאות (קצרה וארוכה) למסעות חינוכיים בנושא ציונות שהפעיל מכון שיטים

מסע ציונות קצר (שלושה ימים)

רציונל

מסע לימודי זה מהווה סמינר נודד שבו התלמידים ילמדו על המהפכה שהביאה הציונות לעולם, על האתגרים שנכונו לה בדרך ועל אופנים שונים שבהם אנשים פועלים בימינו להגשמת חזון זה. מטרת הסמינר היא לחנך את התלמידים לאידיאל הציוני ולעודד אותם לנקוט בחייהם פעולות שיבטיחו את קיומה ושגשוגה של מדינת ישראל.

הצעה זו מאפיינת את הציונות כתנועה מודרנית שהניעה שלוש מהפכות עבור היהודים:

  1. מהפכה פוליטית – חזון של מדינה ריבונית ליהודים. יש לציין שמראשית הדרך דובר על ריבונות עממית, קרי: משטר דמוקרטי בעל יסודות ליברליים.
  2. מהפכה התיישבותית – תנועה של עלייה המונית לארץ ישראל והתיישבות לאורכה ולרוחבה. ככל שהתבססה האחיזה הציונית בא"י, ובמיוחד לאחר קום המדינה, כך התבססה התפיסה שיש לחזק את ההתיישבות באזורי הספר, ועל ידי כך לסמן גבולות מגן למדינת היהודים. אם כן, המהפכה היא בעלייה לארץ ישראל ובבחירה להקים בה יישובים חדשים, שיש בהם רוב יהודי ושהם ממוקמים באזורי הספר של הארץ. 
  3. מהפכה בחיי הרוח – חילונה של התרבות היהודית ויצירתה של תרבות עברית, כזו שיש לה קשר עמוק לארץ ישראל ולשפה העברית. ברבות השנים חל מהפך נוסף ביצירה התרבותית במדינת ישראל: לא עוד דחייה של התרבות היהודית בגולה, כי אם תפיסה רב תרבותית המעריכה את העושר של הקהילות היהודיות השונות, וכן תפיסה אבולוציונית של תרבות, אשר מבקשת לפתח את היצירה התרבותית הקודמת ולא למחוק אותה. כך נוצרה תרבות ישראלית שהיא עשירה ומגוונת, בהיותה נצר לקיבוץ הגלויות שהגיע לא"י, וגם עשירה ומרובדת, בהיותה חידוש של התרבות היהודית עתיקת היומין. מהפכה תרבותית אינה רק יצירתה של תרבות חדשה, אלא גם הפצתה והנחלתה. לפיכך, לא רק אומנים הם סוכני מהפכה זו, אלא גם אנשי החינוך, המעבירים אותה לדורות הבאים ובכך יוצרים חברה יהודית חדשה.

מבנה המסע

ניתן לקיים סמינר מעין זה במתכונות רבות, וזו שנבחרה כאן היא דוגמה אחת בלבד. הרציונל הפדגוגי שמאחוריה הוא ניסיון לשלב למידה חווייתית עם למידה פעילה. החווייתיות נובעת מהיציאה מבית הספר ומהמפגשים עם דמויות העוסקות בהגשמה הציונית; הלמידה הפעילה נובעת משיחה כיתתית שבה התלמידים מחברים את שראו ולמדו לחייהם האישיים. כך מקווה המסע ליצור רלוונטיות של הנלמד ולפתח בקרב התלמידים עמדה כלפי הרעיונות המוצגים.

המסע הלימודי הנודד נעשה כאשר אחרי כל משבצת תוכן (ביקור/מפגש) יש משבצת של דיון. כך, בכל יום ישנן שתי משבצות תוכן ושתי משבצות דיון. מומלץ שבסיום היום, לאחר ארוחה ומקלחות, תהיה גם משבצת של סיכום יום לפני/אחרי פעילות הפגתית מהנה. הדבר ייצור לוח זמנים אינטנסיבי המגדיל את עומק הדיון ותחושת המשמעות.

הסמינר נודד בין מקומות יישוב שונים ונושאים שונים ומפגיש את התלמידים עם דמויות שפועלות להגשמת החזון הציוני. ניתן ללון באותו המקום ולצאת ממנו בכל בוקר, או שמקום הלינה ישתנה מלילה ללילה.

תוכנית המסע

  • היום הראשון – ירושלים: הציונות כמהפכה פוליטית = ריבונות יהודית ודמוקרטית
  1. ביקור במוזיאון הרצל ולאחריו דיון
  2. ביקור בכנסת ישראל ולאחריו דיון
  • היום השני – נודד: הציונות כמהפכה התיישבותית = עלייה והתיישבות בספַר

ביקור בשני אתרים מתוך המוצע כאן: 

  1. ביקור בבית המייסדים בשדרות ולאחריו דיון (הקמת עיירות הפיתוח)
  2. ביקור במרכז מורשת יהדות אתיופיה בפתח תקוה ולאחריו דיון (העלייה והקליטה של קהילת יוצאי אתיופיה)
  3. ביקור בכפר סטודנטים בנגב/בגליל ולאחריו דיון (התיישבות ציונית בימינו)
  4. ביקור במוזיאון העמק בקיבוץ יפעת ולאחריו דיון (ההתיישבות החקלאית השיתופית) 
  • היום השלישי – תל אביב: הציונות כמהפכה בחיי הרוח = תרבות מבוססת מקום ושפה
  1. ביקור במוסד תרבות לצורך מפגש עם יוצר (מוזיאון האומנות, תיאטרון, עלמא, בית ביאליק)
  2. פאנל מחנכים – מנהלת בית ספר ונציג מתנועות הנוער הממלכתיות

מסע ציונות ארוך (חמישה ימים) 

"מסע אל ארץ ישראל – הציונות אז והיום", מסע חינוכי של  חמישה ימים מצפת עד שדה בוקר. 

רציונל

להכרת העבר ולהבנתו יש תפקיד מכריע בעיצוב פני החברה שבה אנו חיים, שכן בסיס לתיקון חייב לינוק מתוך תובנות שורשיות. הערכים שעל בסיסם קמה מדינת ישראל רלוונטיים לימינו יותר מתמיד. אנו מאמינים כי על הנוער במדינת ישראל לעצב את תפיסתו ולהפוך אותה לתפיסת עולם אנושית וציונית בעלת משמעות ערכית ומוסרית, אשר דרכה יעצב את גורלו. בחינה של ההכרעות שנעשו בעבר תאפשר הבנה מעמיקה של השפעתן על מצבנו כיום ותחזק את האמונה כי בידינו היכולת לעצב, להשפיע ולהנהיג.

המענה

מסע פיזי ורוחני לחשיפת המעשה הציוני בארץ ישראל והשלכותיו על קיומנו היום במדינת ישראל. מסע אשר יביא לידי ביטוי את הסיפור הציוני כרלוונטי לבני הנוער הישראלים ויהווה כלי עבור המשתתפים, בדרך לעיצוב זהותם הערכית-יהודית-ישראלית.

מטרות: 

  • גיבוש תפיסה ציונית-חלוצית בעלת משמעות ייחודית לנוער בארץ בראשית המאה ה-21
  • הכרה מעמיקה של תהליכי התהוות המדינה ובנייתה לאור הרעיונות הציוניים
  • העצמת האחריות החברתית בקרב בני הנוער
  • פיתוח כלים ערכיים וביקורתיים להכרעות עתידיות כאזרחים במדינה
  • הנחלת הטיול בארץ כערך חינוכי

הטיול

הציונות כתנועה החותרת לשינוי מהפכני במציאות ההיסטורית של עמה.

המסע בוחן את הסיפור הציוני, המהפכני והמתקן, תוך התחקות אחר המעבר בין מצבי העם השונים.

מפגש הכנה:

כדי ליצור תהליך שלם, תתקיים סדנת הכנה בת כשלוש שעות לצורך:

  • בירור מושגים (ציונות, ארץ ישראל, חברה ועוד)
  • תיאום ציפיות והיכרות עם התהליך
  • חלוקת מטלות למסע

מסע קבוצתי:

התהליך החינוכי מבוסס על שיחה מתמשכת, אשר דרכה ייבחנו הסיפורים, האירועים, הדמויות והרעיונות שעיצבו את פני החברה הישראלית.

דרך העבודה:

  • קריאה מנתחת של כתבים מרכזיים אשר היוו את הבסיס ליצירה החברתית בארץ: י.ח. ברנר, רחל, הרב קוק, ברל כצנלסון, דוד בן גוריון ועוד
  • עיסוק במקורות: תעודות, יומנים, תמונות וסיפורים
  • הצגות, תערוכה, ביקור באתרים, שירים, משחקים ועוד
  • כל משתתף יכין ספר אישי אשר יתעד, בהנחיית המדריך, תיעוד אישי של הסיפור הציוני.

איך יוצאים לטיול לימודי חוויתי? 

מסלולי טיול, בישול על מדורות, לינה בשטח… 

נופים, נחלים, צמחייה, ריחות ומראות הם חלק בלתי נפרד מהווייתנו הארץ-ישראלית.

חוויית הטיול הינה קרקע ייחודית לגיבוש חברתי, התמודדות קבוצתית ושיחה. 

גודל הקבוצה: קבוצת הדרכה תמנה כ-20 תלמידים. זאת כדי לאפשר שיחה שבה משתתפים מרב התלמידים, כמו גם קשר אישי בין המדריך לבין התלמידים.

הקשר בין כלל הקבוצות ייווצר באמצעות התהליך החינוכי האחיד והחוויות המשותפות.

מפגש מסכם: מלאכת העיצוב והבנייה לא תמה. יש מקום לציונות חלוצית כאן ועכשיו בתחומים שונים ומגוונים בחברה הארץ-ישראלית שלנו. במפגש המסכם נחזור ל"מגרש הביתי" ונבחן את הכלים העומדים לרשותנו, כאזרחים צעירים במדינה.

תוכנית המסע: חמישה ימי סיור לאורכה של הארץ, כשכל יום מוקדש למושג המייצג תהליך. המושגים כולם לקוחים מעולם הציונות החלוצית: 

יום ראשון: פרודוקטיביזציה, מתלות ליצרנות

  1. סיור בעיר העתיקה בצפת – היישוב הישן: מהמצודה הרומית לבית כנסת האר"י
    צפת כמקרה בוחן מהווה את נקודת הקישור בין ההיסטוריה היהודית לבין ארץ ישראל המתחדשת והתנועה הציונית
  • רצף ההתיישבות בארץ 
  • דמותו ואופיו של היישוב הישן
  1. טיול רגלי בנחל ראש פינה
    תוך כדי הטיול המוביל אותנו מצפת לראש פינה, מהיישוב הישן לחדש, נעסוק במתח שבין שימור ליצירה חדשה ובתהליכים המביאים לבחירה במעשה חלוצי היוצר.
  2. סיור בראש פינה – פעילות  בחצר ראשונים בראש פינה. נכיר את מעשה הבראשית של
    הציונות המעשית – ההתיישבות של תקופת העלייה הראשונה.
  3. לינה: יער לביא

יום שני: חברת מופת, משמרנות לצדק חברתי

  1. טיול רגלי בעמק כינרות, בטיול המתחקה אחר הציר שהוביל בימי העלייה השנייה מחצר כינרת לאום ג'וני. נעסוק בחלומות תיקון האדם והעולם דרך סיפורים של כמה מאנשי העלייה השנייה.
  2. סיור בחצר דגניה – סיפורה של הקבוצה הראשונה בארץ. בדגניה נעסוק בשאלת הגשמת החלום:
  • מהי החברה המתוקנת שניסו ליצור החלוצים?
  • מהי הפיכת האדם אשר נדרשה לבנייה זו?
  • איך בונים משק צודק אשר מגלם בתוכו את תפיסת תיקון האדם?

דרך:

  • לימוד על המשרד הארצישראלי וארתור רופין העומד בראשו
  • סיפורי החיים של יוסף ומרים ברץ, יוסף וחיותה בוסל ושמואל דיין
  • היכרות עם דמותו והגותו של א. ד. גורדון
  1. סיור בבית הקברות כינרת אשר היה לפנתיאון תנועת העבודה, ובו טמונים זה לצד זה מנהיגים ידועי שם וחלוצים. נעסוק בדמויות ובעמידתן נוכח השבר והייאוש. בין הדמויות שנפגוש:
  • חלוצים שאיבדו עצמם לדעת
  • סיפורם של תימני כינרת (1930-1912)
  • מות התינוקות בתקופה
  • רחל המשוררת
  1. לינה: מעיין חרוד 

יום שלישי: החברה הגדולה, מהחלוץ אל המחנה

  1. טיול אופניים ממעיין חרוד למרחביה המתחקה אחר שלוש דמויות מרכזיות בתקופה, המייצגות שלושה פתרונות ליישוב הארץ: שלמה לביא, הוגה רעיון הקיבוץ הגדול; אליעזר יפה, מראשוני מושב העובדים; ומאיר יערי, ממנהיגי השומר הצעיר והקיבוץ הארצי. התחנות בדרך:
  • מעיין חרוד (קבר חנקין): דרך פועלו של חנקין נעקוב אחר ההכרעה לפתוח במפעל ההתיישבותי בעמק יזרעאל. נערוך פעילות בתערוכה ניידת העוסקת בעלייה השלישית: דמויות מרכזיות, מפעלים, חלומות ושאלות מעצבות.
  • עין יזרעאל: נעסוק בהתהוות הקיבוץ הגדול בהובלתו של שלמה לביא.
  • כפר יחזקאל: מושב העובדים השני לקום באדמות העמק – נעסוק ברעיון מושב העובדים ובמובילו, אליעזר יפה.
  • מרחביה: נעסוק בקיבוץ השומרי ובאחד ממנהיגיו, מאיר יערי.
    "מבית אלפא עולה עשן…" – מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט בעמק כפי שהם נזכרים בשירים.
  1. "עיר קטנה ואנשים בה מעט" – סיור רגלי באזור אחוזת בית, המספר את סיפור לידתה של תל אביב – העיר שצמחה מהחולות. זהו המקום שאליו הגיעו רוב העולים לארץ. מה היה חלוצי בעיר? מדוע התרכזו דווקא בה רוב הבאים? איך הייתה תל אביב למרכז תרבותי עוד טרם הייתה לעיר? ומה בין תל אביב לדגניה?
  2. לינה:  תל אביב

יום רביעי: מיסוד, מחברה וולונטרית לחברה ריבונית

המעבר מיישוב וולונטרי לחברה ריבונית, לא היה קל. ביום זה נתחקה אחר השינוי שעברה החברה העברית, עם הכרזת המדינה. אחר "הבוקר שאחרי", שזימן למדינה הצעירה התמודדויות חדשות דוגמת מרות שלטונית, ביורוקרטיה ממסדית ובעיקר עלייה המונית.

דרך בחינת אלו נעמוד על השינוי במקומו של החלוץ בחברה ממוסדת.

  1. סיור בבית ההגנה
  • כוח המגן לקראת ההכרזה על המדינה
  • סדנה – להכריז או לא להכריז – התייחסויות שונות למושג מדינה, לחשיבה הציונית ולהתלבטות אם להכריז על מדינה.
  • ביקור בהיכל העצמאות והדמיה של ההכרזה.
    מדינה – ומה עכשיו?
    המדינה והעלייה
  1. סיור בעיר שדרות – מהמעברה אל השיכונים. דרך הביקור נחשוף את הקשיים הגלומים בעלייה הגדולה, הן מצד הקולטים והן מצד הנקלטים: ביורוקרטיה, דיור, תעסוקה, חינוך, תרבות ועוד.
  2. לינה:  שדה בוקר

יום חמישי: חלוציות, מהיום למחר

ביומו האחרון של המסע נקשור את הקצוות ונתהה על קנקנה של התנועה הציונית במאה ה-21:

  • נצייר תמונת מצב עדכנית של החברה הישראלית: האם קיימת מטרה קולקטיבית לחברה? מהי? 
  • נעסוק בהגות חברתית מאז ומהיום: זאב ז'בוטינסקי, ברל כצנלסון, דוד בן גוריון, אניטה שפירא, דני גוטוויין ועוד.
  • ננסה לצייר את דמות החלוץ כיום: מיהו? היכן הוא יושב? ומהו מעשה חלוצי?
  • האם יכולה להתקיים חלוציות בעידן הפוסט מודרני?

דרכי עבודה: טיול רגלי באזור המשלב בין התמודדות פיזית, נפשית וקבוצתית, ובתוכו דיונים ושיחות בנושאים האמורים.

המסע מסתיים בשדה בוקר, על המצוק ליד קברו של דוד בן גוריון. אל מול נופו של נחל צין – המדבר שבפנים והמדבר שבחוץ. כאן נתמודד עם הגישה החלוצית שלנו ונדון באתגרים העומדים לפתחנו. כל תלמיד יתבקש לנסח את החזון שלו לממלכתיות הישראלית בימינו. 

לקריאה נוספת

הצטרפו לרשימת התפוצה של המועצה לחינוך ממלכתי־עברי, הבית של זרם החינוך הגדול בישראל