״השכלה כללית״ מותאמת חברה ישראלית

השכלה כללית

בחטיבה העליונה, לתלמידי כיתה י', מוקצות שעתיים שבועיות (שתי יחידות של בהיקף של 30 שעות כל אחת) ללימודי השכלה כללית. ההערכה היא פנימית בלבד ומהווה חלק מתעודת הבגרות. בבתי ספר שונים מעבירים המורים את החומר לפי תחומי התמחות או עניין שפיתחו. משרד החינוך מציע כדוגמא להקדיש את יחידות ההשכלה הכללית לנושאים כמו חינוך פיננסי, תולדות האומנות, בריאות, אסונות טבע ועוד. 
מוצע כאן להבנות את הלימודים בשתי היחידות של השכלה כללית במיקוד בארבעת ערכי הליבה. ניתן לחשוב על שלוש חלופות להבניית תוכנית הלימודים:

אפשרות א

חלוקת הלמידה לחמישה פרקים – פרק לימוד לכל ערך ליבה ופרק מסכם הקושר ביניהם ומוסיף משמעות: 

1. יהדות ישראלית 
2. דמוקרטיה ואנושיות 
3. ציונות וציון 
4. קדמה ושגשוג
5. סיכום: מפת ערכי הליבה ואני – משמעות לזהות האישית

אפשרות ב

ארגון הלמידה בהתאם לסוגיות נושאיות המאתגרות את החברה הישראלית, כשכל אחת מהן כבר כוללת בתוכה את ארבעת ערכי הליבה. לדוגמה:  

1. אתגר החיים המשותפים והדמוקרטיה
2. אתגר הפערים הכלכליים והעוני
3. אתגר משבר האקלים 
4. אתגר הסכסוך הישראלי-פלסטיני

אפשרות ג

בניית תוכניות מקבילות לכל אחד מערכי הליבה או לכל אחד מאתגרי החברה הישראלית ומתן אפשרות בחירה ביניהן. כלומר, כל תלמיד בוחר נתיב אחד, וכך נוצרות קבוצות למידה המחברות בין תלמידים מכיתות שונות. את תהליך הלמידה אפשר לסיים בביצוע מסכם, שבו כל קבוצה משתפת את היתר בתוצרים ובתובנות סביב הסוגייה שעמדה במוקד הלמידה. 

ניתן לבנות את פרקי הלימוד לפי המתכונת של למידת חקר המכוונת לתוצר או המבוססת על בעיה (PBL) כך שהלמידה יוצאת מתוך שאלה מהותית, מניחה תשתית בסיסית של ידע רלוונטי, ורותמת את התלמידים לתלהיכי מחקר, דיון ופיתוח שנאגדים בסופם לכדי תוצר משותף.  ראו לדוגמא את מודל "קהילות חשיבה" . 

דוגמה לתוכנית למידה בהשכלה כללית

גיבורי תרבות בחברה הממלכתית-עברית 

רציונל

כפי שהוסבר בפתח המסמך, החינוך הממלכתי-עברי מבקש להציב בבסיסו תכנים חינוכיים הנוגעים בזהות ובערכי יסוד ולהציע תשתית ערכית-זהותית-חיובית משותפת, מלאה ומובחנת המבוססת על ארבע הליבות הערכיות. דרך טובה לחינוך לערכים ולזהות היא ביצירת קאנון של דמויות מופת וגיבורי תרבות והצגת אישיותם, פועלם והישגיהם (יש לכלול כמובן גם נשים, גם אם מספרן היחסי נמוך יותר בשל הסללות היסטוריות). קורס זה ייקח את התלמידים למסע היכרות עם דמויות בנות הציבור הממלכתי-עברי שהגיעו להישגים בתחומן ושעיצבו את החברה הממלכתית-עברית ואף את מדינת ישראל. יודגש כי באופן טבעי, הרשימה תהיה חלקית ביותר, ובכל אחד מהתחומים קיימות דמויות נוספות. כמו כן, ישנם תחומים שלא נכללו בערכי היסוד אבל הם בהחלט בעלי חשיבות לציבור הממלכתי-עברי ואף בהן ישנן דמויות מופת בעלות שיעור קומה. מכאן שכמו בכל קורס אחר, גם קורס זה מהווה רק שער והזמנה לציווי היהודי עתיק היומין – "ואידך זיל גמור" (ואת השאר, צא ולמד).

סילבוס הקורס

הקורס הוא שנתי בהיקף של 2 ש"ש, כמקובל במקצוע "השכלה כללית". משמע שלאורך השנה יש כ-60 שעות לימוד (בנות 45 דקות כל אחת). הקורס מחולק לארבעה חלקים, אחד לכל שדה ערכי מהרשימה שלעיל. סדר השדות, המוצע בטבלה שלהלן, מקורו בניסיון להגיע לחלקים הקשים יותר פדגוגית (הגות) בשלבים מתקדמים יותר של הקורס, לאחר ביסוס שפה משותפת וחוויות הצלחה. כל שדה כולל שלושה מושגים מרכזיים, ובפתחו מתקיים שיעור מבוא להבהרת המושגים והקשר ביניהם. לכל מושג מוקדשות שתי יחידות לימוד, כשכל יחידה היא מפגש עם דמות מופת באותו התחום. אפשרות נוספת היא להכיר לתלמידים דמות אחת בלבד בכל מושג, ואילו ביחידה השנייה לאפשר להם לחקור, למצוא ולהציג דמות נוספת.

הצעה למודל פדגוגי

מסמך זה אינו מפרט פדגוגיה ללמידה של אותה דמות, אולם הוא מציע לשמור על מודל אחיד שישמש להיכרות עם הדמויות השונות. כך למשל, אפשר לעשות שימוש במודל הבא:

חלק ראשון – חקר עצמי, שבמסגרתו התלמידים יוצרים "תעודת זהות" לדמות.

חלק שני – איסוף מידע, במליאה.

חלק שלישי – דיון בשאלה הנובעת מההיכרות עם הדמות ופועלה. למשל: באיזה אופן היא מהווה מודל לחיקוי? באיזה אופן ניתן להמשיך את פועלה? מהם התנאים החברתיים שהקשו עליה להצליח ומה סייע לה? 

בסוף הקורס ניתן לערוך דיון או לתת מטלה מסכמת, שבמסגרתה יידונו השאלות במבט על. כך למשל ניתן לשאול: מהן התכונות שנרצה לטפח בעצמנו כדי להצליח? מהם כיווני העשייה שניתן ללכת בדרכם ובכך לתרום לעיצוב החברה הממלכתית בישראל? מהם התנאים החברתיים המקשים על  אנשים להצליח בתחומם, ומהם אלו המסייעים להם?

להלן טבלה עם הצעות ראשוניות לדמויות מופת אפשרויות. כאמור, בכל קטגוריה ניתן להציב דמויות אחרות, ורצוי שצוות המורות יבחר באופן מודע את הדמויות המוצבות במרכז: